מודל תהליך של תופעת הסווינגינג - חילופי זוגות

תיאוריה

מספר תיאוריות פותחו במטרה להסביר את תופעת חילופי זוגות.

תיאוריות אלו מדגישות את המשתנים החברתיים כגון שוליות המעמד הבינוני (Walshok, 1971), אוטונומיה ממשפחתו של האדם ומהממסדים האחרים הקיימים בחברה שלנו (Gilmartin, 1974), נכס כלכלי (Palson & Palson, 1972) וסוציאליזציה גברית המדגישה את המין (Bartell, 1970).

התיאוריה החדישה ביותר טוענת (Jenks, 1985c) כי מודלים אלו אינם מצליחים לספר לנו מדוע כל האנשים השוליים, האנשים האוטונומיים וכו', אינם עוסקים בחילופי זוגות.

על בסיס ממצאים אלו, יחד עם מודל שהוצג על ידי (Stephenson (1973, פיתח Jenks מודל פסיכולוגי חברתי של חילופי זוגות, הסווינגינג (לוח 3)

לוח 3: מודל תהליך של תופעת הסווינגינג - חילופי זוגות

צעד 1: עניין רב ב ו/או מעורבות מוקדמת במין.

צעד 2: מאפיינים אישיים המביאים לידי התעסקות בחילופי זוגות: אוריינטציה מינית ליבראלית, דרגה נמוכה של קנאה.

צעד 3: שלב פאסיבי המאופיין על ידי למידה ודיבור על תופעת חילופי זוגות, חשיבה על השתתפות.

צעד 4: שלב פעיל המאופיין במגע עם סווינגרים, תוך אפשרות של נסיגה.

צעד 5: שלב המחויבות המתאפיין במעורבות ממשית, סוציאליזציה לתוך הסווינגינג חילופי זוגות ופיתוח רציונאל לסווינגינג.

הצעד הראשון כולל או התעניינותם, או מעורבות מוקדמת במין. לא כל אחד מתעניין מספיק בכדי להפוך לסווינגרס. כפי שציינו זאת (Stinnet & Birdsong 1978), תופעת חילופי זוגות מצריכה כמות גדולה של זמן ואנרגיה. לכן, נראה הגיוני שלאדם יהיה עניין כזה חזק במין.

מצד שני, ההתנהגות, יותר מאשר הגישה, עשויה להיות חשובה.

הבסיס לתיאוריות רבות (למשל: התיאוריה של תפיסה עצמית) הוא שאדם, שיתכן ולא חשב הרבה על משהו, או שהינו בעל גישה מאוד מפותחת, עשוי לבצע התנהגות ולאחר מכן גישתו או גישתה משתנה או מתפתחת לחילופי זוגות כך שתתאים להתנהגות (Bem,

(1972. Gilmartin 1974) טען כי המעורבות המוקדמת הזו במין הינה קריטית בסלילת הדרך להתעניינות בהשתתפות מינית ובסגנון חיים של חילופי זוגות.

מעורבות לפני הנישואים, למשל, מעניקה לאדם חוויה של השתתפות בפעילויות מיניות "סוטות".

למרות שאחוזים משמעותיים של גברים ונשים מעורבים בקשרים מיניים קדם נישואיים כיום (Algeier & Allgeier, 1995) הדבר עדיין נחשב לדבר מגונה "מבחינה רשמית".

וגם, עבור אנשים שגדלו בשנות ה- 40 או ה- 50, סקס לפני הנישואים התפרש לבטח כללכת נגד הנורמות המקובלות (Bryant, 1982 ). ההשתתפות בסוג מסוים של פעילות סבורה יותר מבאופן סביר להגביר את הסבירות של מעורבות בעתיד, בפעילויות דומות מאותו סוג ( Ajzen & Madden, 1986).

במילים אחרות, עם נתון של שני אנשים, אחד מהם בעל מעורבות מחוץ לנישואים ואחד שלא, ניתן לצפות לכך שהראשון יהיה סבור יותר לעשות חילופי זוגות שוב.

(Gilmartin 1975) דיווח על כך שבמדגם שלו אשר כלל 100 זוגות סווינגרים, הם החלו לצאת קודם לכן, יצאו יחד בתדירות גבוהה יותר, והיו הרבה יותר סבורים לקיים חילופי זוגות משלב מוקדם יותר מקבוצת הביקורת של הזוגות שאינם סווינגרים.

אולם, התעניינות או מעורבות פעילה בחילופי זוגות אינה מספיקה: רק סוגים מסוימים של אנשים מסוגלים לעסוק בסווינגינג.

שני מאפייני אישיות חשובים כאן: נטייה מינית ליבראלית ודרגה נמוכה של קנאה.

כפי שצוין לעיל, לסווינגרים הייתה נטייה להיות מתונים ושמרניים מבחינה פוליטית אך ליבראליים יותר כאשר לוקחים בחשבון מגוון נושאים המתקשרים למיניות.

נוסף על כך, (Jenks 1985c) מצא שמדגם זה של סווינגרים נתנו ציונים הרבה יותר נמוכים בכל המתקשר לקנאה ממה שעשתה קבוצת הביקורת.

בשלב זה Jenks טען כי המודל שהוצע על ידי (Stephenson 1973) הופך להיות רלוונטי. במודל זה האדם קודם כל הופך להיות מעורב בשלב פאסיבי.

כאן, מגלה האדם על תופעת חילופי זוגות ועושה חשיבה מסוימת על כך ומדבר על כך. לאחר מכן, מגיע השלב האקטיבי. כאן, עשוי להתבצע מגע עם סווינגרים. לבסוף, שלב המחויבות כולל מעורבות ממשית בחילופי זוגות, וקבלה של הסווינגינג. הסווינגר החדש הופך למחוברת לתוך תת התרבות, לומד את השפה, לומד את הרציונאל לסווינגינג וכו'.

הפרספקטיבה, מודל של תהליך, מסייעת לנו להבין מדוע, בקרב קבוצות מסוימות של אנשים (המעמד הבינוני וכו'), אנשים מסוימים עשויים להפוך להיות מעורבים.

לבסוף, קיימת טענה שאומרת כי המודל שייך לחילופי זוגות מוצלחים לטווח הארוך. אם רק חלק מהגורמים הללו קיימים, האדם עשוי רק לנסות לעסוק בחילופי זוגות לתקופת מה ולאחר מכן לפרוש מהסצנה.

מאמרים נוספים

התעסקות עם חילופי זוגות

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך…