תפיסותיהם של סווינגרים בתחום חילופי זוגות

תפיסותיהם של סווינגרים בתחום חילופי זוגות

 

בטוח לומר שסווינגרים אינם זוכים למוניטין הטוב ביותר בחברה שלנו. (Gilmartin (1975 מצא שכמעט למחצית ממדגם של אנשים לא סווינגרים שאינם חוו חילופי זוגות כלל היה אכפת אם "זוג שעוסק בסווינגינג, אלא אם כן אי אפשר להתנגד לו, היה עובר לגור בשכונה שלהם" (ע"מ 55)

כדי לגלות כיצד סווינגרים נתפסים, נערך סקר (Jenks, 1985b) שבו יותר מ- 100 אנשים לא סווינגרים נתבקשו למסור את תפיסותיהם כלפי סווינגרים. תשובות אלו הושוו אז עם תשובותיהם של יותר מ- 300 סווינגרים. סווינגרים נתפסו כאנשים המשתמשים באלכוהול, במריחואנה ובסמים אחרים הרבה יותר ממה שהסווינגרים עצמם ציינו. נוסף על כך, אנשים לא סווינגרים העריכו יתר על המידה את אחוז האנשים הלא לבנים המשתתפים בפעילות חילופי זוגות.

הפרופורציה בעלת פילוסופיה ליבראלית, ובעלי הזדהות עם מפלגה דמוקרטית.

כאשר הם נתבקשו למקם עצמם ואת הסווינגרים לגבי מגוון פריטים של יחס, הלא סווינגרים מיקמו עצמם הרחק מאיפה שהם חשבו שסווינגרים היו נמצאים בשבעה מתוך עשרת הפרטים. לבסוף, קרוב למחצית מהסווינגרים נראו כזקוקים לייעוץ פסיכולוגי: בניגוד לכך, רק 26% מהסווינגרים עברו ייעוץ מהסוג הזה (Jenks, 1985b).

לכן סווינגרים הרבה פעמים נתפסים בעיני האנשים הלא סווינגרים כסוטים בכל המתקשר להתנהגותם המינית. הטענה בה משתמש Jenks כדי להסביר זאת, מבוססת על גישת התיוג. במיוחד, (Becker (1963 ו-(Hughes(1945 החזיקו בדעה שכאשר אדם נראה, או מתויג, כאדם בעל תכונה לא רצויה, או אז לגבי אותו אדם ישנה גם השערה מצד אנשים, כבעל תכונות בלתי רצויות אחרות גם כן.

לסיכום, מתוך מחקר מאוד מועט שקיים ניתן להסיק כי (1) תופעת הסווינגינג – חילופי זוגות נתפסת כפעילות סוטה, וכי (2) סווינגרים נתפסים לא רק כסוטים "ספציפיים" אלא כסוטים "כלליים", כלומר, סוטים לא רק בדרך אחת (הסווינגינג חילופי זוגות), אלא בתחומים שלחלוטין אינם קשורים לסווינגינג שלהם.

 

מאפייני אישיות

מה לגבי מבנה האישיות של הסווינגרים? האם הם יותר (פחות) סמכותיים או מנוכרים מאנשים לא סווינגרים? מהם הערכים שלהם?

 

מחקר אחד כלל שאלות רלוונטיות לגבי סמכותיות, ערמומיות, פילוסופיה של הטבע האנושי, בקרה פנימית-חיצונית של חיזוק וניכור. באופן בסיסי התוצאות גילו שלא היו הבדלים משמעותיים בין הסווינגרים ללא סווינגרים באף אחד מהמדדים הללו (Jenks, 1986).

סווינגרים נתבקשו גם לדרג את מספר הערכים הסופיים (Jenks, 1988). ערכים סופיים הם אותם ערכים המתייחסים למצב קיום מועדף. סולם דרוגים זה, אשר פותח על ידי (Rokeach (1968, ניתן לקבוצות שונות של אנשים: קציני משטרה, סטודנטים קלוויניסטים, לבנים וכושים מובטלים, וסטודנטים באוניברסיטה. נמצא, למשל, שסטודנטים קלוויניסטים דרגו את הגאולה ראשונה. סטודנטים יהודים, ואלו שלא הביעו שום דת, שמו את אותו ערך בדרוג האחרון (Rokeach, 1969). התוצאות עבור הסווינגרים מוצגות על פי סדר העדיפויות (לוח 2)

 

לוח 2: ערכים סופיים על פי סדר עדיפויות

1. כבוד עצמי          10. חיים מרתקים

2. ביטחון משפחתי      11. חיים נוחים

3. הרמוניה פנימית      12. חוכמה

4. אושר (קשר)         13. העולם בשלום

5. אהבה בשלה (קשר)   14. הכרה חברתית

6. חברות אמיתית      15. שוויון

7. הנאה            16. עולם של יופי

8. חופש            17. ביטחון לאומי

9. תחושת הגשמה     18. גאולה

 

 

הסווינגרים הדגישו את הערכים האישיים יותר מאשר הערכים החברתיים יותר. וגם, כמו המדגם היהודי והאנשים ללא זהות דתית, הגאולה מוקמה במקום אחרון. אי שם באמצע היו אותם ערכים שהיו אישיים אך יותר מכוונים להשגה.

(Duckworth & Levitt (1985 מסרו את ה- MMPI לידי מדגם של 30 סווינגרים. ה- MMPI הינו מדד הפרעות אישיות והפרעות רגשיות, בו משתמשים הכי הרבה, והינו מורכב מקרוב ל- 600 פריטים.

הם מצאו שמחצית מהמשיבים שלהם קיבלו ציון מעבר לטווח הנורמה עבור הערכות הסולם הקליני שלהם.

הקבוצה הגדולה ביותר (1/6 מכלל הנבדקים) הייתה גבוהה בהיפומאניה, אשר מורכבת מהיות האדם היפראקטיבי, לעתים היותו עצבני ועם יכולת איפוק נמוכה מבחינה התנהגותית. 

אולם, בדרך כלל לא נראה שהממצאים הצביעו על בעיות פסיכולוגיות חמורות.

מספר המשיבים המוגבל והעובדה שהם נלקחו רק מתוך מועדון סווינגרים אחד, צריכים לגרום לנו להתייחס לממצא זה בזהירות.

לבסוף, במחקר שנעשה על סווינגרים לשעבר, על ידי (Murstein et al(1985, לא נמצאה ראיה לכך שסווינגרים היו אנשים מופרעים במיוחד. אם כן חילופי זוגות לא נחשב להפרעה נפשית ו/או פתולוגית. 

 מאמרים נוספים

מאפיינים של סווינגרים בסצנת חילופי זוגות

עוד כתבות שיכולות לעניין אותך…