מאפיינים של סווינגרים - חילופי זוגות בישראל



הוצגה התעניינות רבה במאפייני הסווינגרים בתחום חילופי זוגות. למרבה המזל, מספר מחקרים נערכו בנושא חילופי זוגות נשואים והתוצאות היו עקביות.

רוב הסווינגרים נופלים במעמד הבינוני והעליון. 

בישראל מתברר כי רוב מחליפי הזוגות שייכים לעשירון השמיני והלאה.

מחקרים מצאו שסווינגרים מעל הממוצע בתחום ההשכלה (Gilmartin, 1975: Jenks, 1985b: Levitt, 1988) ובתחום ההכנסה (Jenks, 1985b: Levitt, 1988) וכי הם בעלי משרות מקצועיות ועמדות ניהול (Jenks, 1985b: Levitt, 1988).

מחקרים (למשל: Bartell, 1970: Jenks, 1985b) מגלים גם שמרבית (יותר מ- 90%) מהסווינגרים הינם אנשים לבנים.

מאפיין דמוגראפי אחר אשר נחקר הוא מאפיין הגיל. 

קרוב לשני שלישים במחקרו של (Jenks (1985 אשר היה מורכב מ- 342 סווינגרים אשר נלקחו מתוך כאלו שנכחו בוועידת הסווינגרים הארצית וכאלו שקוראים את כתב העת הארצי לסווינגרים, היו בין 28 ו- 45: הגיל הממוצע היה כמעט 39. הגיל הממוצע במחקרו של Levitt היה 40.7 ובמחקרו של Bartell הם התקבצו בקבוצת הגיל 28-34.

סווינגרים פוליטיים הינם מתונים עד שמרנים ומזדהים עם המפלגה הרפובליקנית. בישראל נמצא כי סווינגרים הם בעיקר בעלי דעות שמאל מרכז מתונות אך לא מעורבים פוליטית.

בעוד ש- 50% הצביעו עבור רונלד רייגן בשנת 1980, רק 23.7% הצביעו עבור קארטר (Jenks, 1986). Bartell (1970) דיווח גם על רפובליקנים רבים במדגם שלו שהם סווינגרים מחליפי זוגות מהמערב התיכון ומדרום-מערב. 

קיימת ראייה ניכרת (Flanigan & Zingale, 1991) שאנשים בעלי הכנסה גבוהה יותר ובעלי השכלה גבוהה יותר, מצביעים עבור רפובליקנים יקיימו חילופי זוגות. 

כפי שראינו כבר, לסווינגרים יש הכנסות מעל הממוצע והשכלות מעל הממוצע. מכאן שהסווינגרים עשויים להצביע עבור האינטרסים של המעמד שלהם. 

מסתבר שיש יחס ישיר בין השכלה, מעמד סוציו אקונומי, חילופי זוגות ואף דעות פוליטיות דומות.

הפילוסופיות הפוליטיות שלהם תואמות גם את המעמד החברתי. כאשר נתבקשו לתייג עצמם רוב קולות הסווינגרים אמרו "מתונים" (41%), ולאחר מכן "שמרנים" (32%), ולבסוף "ליבראלים" (27%) (Jenks, 1985a).

אולם, תחום אחד שבו נראה כי סווינגרס הינם באמת ליבראליים הוא תחום המיניות. 

במחקר שנערך על יותר מ- 400 סווינגרים (Jenks, 1985a) נמצא שהסווינגרס היו באופן משמעותי יותר ליבראליים מאשר קבוצת הביקורת שהכילה אנשים לא סווינגרים בפריטים העוסקים בתחומים כגון גירושין, קיום יחסי מין לפני הנישואים, פורנוגרפיה, הומוסקסואליות והפלות.

Bartell דיווח על כך שרוב המדגם שלו לא היה נוכח ב באופן סדיר. לשני שלישים שלמים מהמשיבים במחקרו של Jenks (1985b) לא הייתה הזדהות דתית קיימת. ממצא זה תואם גם כן תא המחקרים האחרים. מספרו של (Gilmartin (1975 עבור הסווינגרים הוא 63%. כאשר נשאלו האם הם גדלו בבית דתי, יותר מ- 68% אמרו שכן. 

למרות שקצת יותר מ- 70% אמרו שכרגע הם לא היו הולכים לתפילות בחודש אופייני, התשובה השכיחה ביותר בכל הנוגע לנוכחות בבתי תפילה כאשר הם התבגרו הייתה בכל שבוע. 

מכאן שסווינגרים רבים התחנכו בבתים דתיים אך, אי שם לאורך מסלול הבגרות, רוב מתוכם וויתרו על הדת שלהם. עובדה זו באה בניגוד לאוכלוסייה האמריקאית באופן כללי. 

למשל, 92% מהאמריקאים טוענים כי יש להם העדפה דתית (Gallup & Castelli, 1989) ורק 4% ניתן לראות כ- "לא דתיים לחלוטין" ( Bezilla, 1993).

לכן, פרופיל של סווינגר, הוא פרופיל של אדם לבן, מהמעמד הבינוני עד העליון בסוף שנות ה- 30 לחייו, אשר הינו קונבנציונאלי למדי בכל הדרכים פרק אשר לחוסר ההשתתפות/הזהות הדתית שלו/שלה ומשתפים בסווינגינג. אולם, מסקנה זו נמצאת בסכנה במסגר תפיסתם הפופולארית של סווינגרים.

 מאמרים נוספים

תפיסותיהם של סווינגרים בתחום חילופי זוגות