פרישה מחיי הסווינגינג, חילופי זוגות

ברגע שהחסרונות מתחילים לעלות על היתרונות, הפרישה מחיי הסווינגינג הופכת להיות מתקבלת על הדעת. Denfeld שלח יותר מ- 2000 שאלונים ליועצים שהיו רשומים במדריך הנישואים הארצי 

 ובמדריך הנישואים של קליפורניה וליועצי משפחה. קרוב ל- 45% מהשאלונים הוחזרו ו- 49% מתוכם דיווחו על כך שהם ראו לפחות פרישה אחת מחילופי זוגות, סווינגינג. 

הסיבות הניתנות על ידי הסווינגרים לפרישה היו, על פי סדר השכיחות:

 קנאה: 24% 

אשמה: 15%

איום על חיי הנישואים: 15%

התפתחות של קשרים מחוץ לנישואים: 12%

שעמום במסגרת חילופי זוגות: 11%

אכזבה מהסווינגינג: 7%

גירושין או פרידה: 6%

חוסר יכולתה של האישה "לסבול את זה": 6%

הפחד מהחשיפה: 3%. 

יש צורך להבהיר את הנקודה שאלו היו זוגות שהיו בטיפול ולכן, עשויים שלא להיות מדגם מייצג של כל הסווינגרים שפרשו.

 מחקרם של (Murstein et al 1985) מצא כי הסיבה המרכזית לפרישה מחילופי זוגות היא "חוסר היכולת של האישה לסבול את זה."

(ע"מ 26). 

דאגות אחרות שצוטטו היו הפחד מהידבקות במחלת מין, אשמה, הפחד להיחשף, שעמום וקנאה.

 מצב הסווינגינג חילופי זוגות כיום

כמעט ולא פורסם אף מחקר בנושא הזה ב- 10 השנים האחרונות. בכדי לקבל פרספקטיבה עכשווית יותר נערך ראיון טלפוני עם ד"ר Robert McGinley (תקשורת אישית, 26 באוגוסט, 1997) ראש הארגון הגדול ביותר המתקשר לתופעת חילופי זוגות, איגוד מועדון הסווינגינג הצפון אמריקאי (NASCA).

על פי דבריו של McGinley, חילופי זוגות, במהלך 10 השנים האחרונות, הראו ירידה משמעותית. רשימת הדיוור עבור NASCA, למשל, הגיע ל- 12,000 לפני כמעט 10 שנים: כיום הרשימה עומדת על בערך 30,000. 

הנוכחות ב- Lifestyles, כינוס שנתי שמביא סווינגרים מכל המדינה, הייתה עם הרשמה מראש של 900-1000 זוגות עם כמעט 2000 הרשמות במקום. הוא מציין כי הנוכחות באירוע הזה עלתה בכל שנה 

ושנה. הכינוס האחרון, שנערך ב- Palm Springs, קליפורניה, מוערך על ידי לשכת המסחר תרם יותר מ- 1.6 מיליון דולר לתוך הכלכלה המקומית (R. McGinley, תקשורת אישית, 25 באוגוסט, 1997).

למרות ש- Lifestyles נחשב לכינוס הגדול ביותר מבחינת הנוכחות של הציבור, ישנם כינוסים אחרים שעורכים מפגשים בכל שנה. Conclave, כינוס שמתקיים בשיקגו מושך אליו קרוב ל- 300 זוגות. 

במקור התקיים רק פעם בשנה, וכיום התרחב כך שמתקיים כינוס שני באביב בכל שנה.

McGinley מעריך כי נמצאו קרוב ל- 200 מועדוני חילופי זוגות לפני 10 שנים. 

כיום המספר מתקרב ל- 400. אחד השינויים הגדולים ביותר שקרה, הוא אומר, הוא התחכום ההולך וגדל של מועדוני חילופי זוגות. מה שפעם החל כמועדונים חובבניים משמשים כיום כמקור הכנסה משמעותי. 

כתוצאה מכך, המועדון מסוגל כיום להחזיר כסף לתוך המועדון ולהציע יותר שירותים לחברים. 

וגם, המועדונים לחילופי זוגות הפכו להיות יותר פתוחים בכל מה שקשור לפרסום לגבי מה הם באמת.

כתבי עת המכוונים לתופעת הסווינגינג, חילופי זוגות ממשיכים לשגשג. חלק מהעיקריים מביניהם הם Connection, שהינו בעל שני הוצאות לאור ארציות וקרוב ל- 15 מגזינים מקומיים. 

אחרים הם "Odyssey" ו- "Sundance ."McGinley ממהר לציין כי כתבי עת אינם משמשים כמקור המרכזי ליצירת קשרים עם סווינגרים אחרים:

יותר נכון, מועדונים לחילופי זוגות יותר ויותר משמשים מקור ליצירת קשרים עבור זוגות העוסקים בחילופי זוגות.

שינוי נוסף בסצנת חילופי זוגות עלה עם צמיחתה של טכנולוגיית המחשבים, במיוחד עם האינטרנט.

לרוב מועדוני סווינגרס יש אתר בית משלהם. אחד היתרונות של האינטרנט, על פי McGinley, הוא שהוא מאפשר לזוגות ללמוד על חילופי זוגות במסגרת פרטיות בביתם במקום ללכת לחנוספרים למבוגרים, למשל.

הרשת הבינלאומית לזוגות רושמת 91 מועדוני סווינג שונים המייצגים 27 מדינות. 

שתי המדינות הראשיות הן קליפורניה (19) וטקסס (12).

מסקנה

למרות שאנשים רבים בחברה שלנו מסתייגים מהתנהגות זו ומאמינים כי סווינגרים מאוד לא מאושרים וחיים במסגרות נישואים מאוד לא מספקות, לא קיימת ראייה לטענה מהסוג הזה. 

כנראה שהדרך הטובה ביותר להסיק דיון לגבי ההשפעות שיש לחילופי זוגות סווינגינג היא לצטט את (Thio (1988: "אנו עשויים להסיק שהסווינגינג הוא כמו חרב בעל שתי קצוות – התופעה עשויה להתנדנד לכיוון התוצאות החיוביות או לכיוון הנגדי של התוצאות השליליות. 

טיב התוצאות תלוי יותר באינדיבידואל שמשתמש בחרב מאשר בחרב עצמה" (ע"מ 270).

כיום, אין בידינו הערכה לגבי היקף תופעת חילופי זוגות. 

מצד אחד, לאור נתון מגיפת האיידס, ביחד עם הסביבה המינית הלוחצת במידת מה בשנים האחרונות, היינו מנבאים שההיקף יהיה קטן יותר. 

McGinley אומר כי לאיידס הייתה בהתחלה השפעה על מידת נוכחותם של הסווינגרים באירועים של חילופי זוגות אך הפחד הזה לא הביא לידי ירידה בכמות החברות (במועדוני הסווינג). 

סווינגרים, הוא אומר, הבינו כי האיידס לא היה מחלת כולם כפי שהתקשורת והממשלה תיארו אותה, אלא מחלה רק של חלקים מסוימים של האוכלוסייה. 

נראה כי מחקרו של Jenks (1992) אשר לא הראה רמה גבוהה של פחד בכל הנוגע למחלת האיידס, מאמת את האמירה הזו. McGinley מאמין שהבעיה היותר גדולה עבור הסווינגר הייתה מחלת ההרפס אשר נמשכה מספר שנים. 

במידה ותופעת חילופי זוגות פחתה יהיה זה מתאים יותר לייחס אותה לסביבה הלוחצת יותר מאשר לבהלה מהאיידס.

אולם, קיימים סימנים לכך שסגנון חיי חילופי זוגות חי וקיים. כפי שצוין, כינוסים ראשיים מושכים אלפי זוגות בכל שנה וקריאה קפדנית באינטרנט חשפה אתרי אינטרנט לחילופי זוגות. 

אתר אחד כזה, איגוד הסווינגרים הארצי, כלל חבילות טיול עבור סווינגרים ודיון על הסווינגינג והחוק. 

יש לי הרושם שבעוד שכמות המחקר על תופעת חילופי זוגות ירדה, שכיחות התופעה לא ירדה. הדרך לקבוע זאת תהיה לערוך מחקר עכשווי.

בישראל אתר חילופי זוגות שמכיל חומרים אקדמיים אלו ואחרים יכול לשפוך אור על התופעה המרתקת הזו.

בנוסף לשאלת השכיחות יהיה זה מניב תוצאות לערוך מחקר אורך של סווינגרים בכדי לגלות את הגורמים המתקשרים להמשך העיסוק שלהם בחילופי זוגות למשך פרק זמן מה, אלו גורמים משפיעים על אלו שפורשים, וכמה זמן זוג נשאר בסצנת חילופי זוגות.

מאמרים נוספים

ניהול תמונות פרטיות בסצנת חילופי זוגות